דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

חזרה

מטרת העל 1 - צמצום פערים

בעולם המודרני ישנה מגמת התרחבות של רמות אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים. כך, ה-OECD מצא כי הפער בין העשירים ועניים במרבית המדינות החברות בארגון נמצא ברמתו הגבוהה ביותר ב-30 השנים האחרונות[23]

בישראל, הפערים החברתיים ורמות אי-השוויון גבוהים יחסית, בייחוד ביחס למדינות מפותחות אחרות. מידת אי-השוויון בישראל גדלה עם השנים, וכיום היא מדורגת במקום החמישי ב-OECD[24].

כמו כן, בישראל ישנם פערים, הן בפריפריה הגיאוגרפית והן בפריפריה החברתית. ביישובים הנמצאים בפריפריה הגיאוגרפית[25], ישנן פחות אפשרויות תעסוקה איכותיות ונגישות מעטה למוצרים ציבוריים ושירותים ממשלתיים איכותיים. הפריפריה החברתית כוללת אוכלוסיות מוחלשות, לרבות קבוצות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, האוכלוסייה המבוגרת, עולים, מגזר המיעוטים, המגזר החרדי, אנשים עם מוגבלות, ועוד.

בכוחה של ה"מהפכה הדיגיטלית" לסייע בקירוב הפריפריה. בעזרתה ניתן להנגיש מוצרים חברתיים וציבוריים מרחוק באופן שיאפשר מתן שירותים שווה וזמין לאוכלוסיות בפריפריה: באמצעות למידה מרחוק, למשל, ניתן ליצור הזדמנויות חדשות עבור תלמידים ברחבי המדינה ללמידת מגוון קורסים ממורים מובילים המתגוררים באזורים אחרים. בנוסף, ניתן לרתום את החדשנות לטובת הורדת יוקר המחיה, הפוגע בעיקר בשכבות החלשות. לדוגמא, שילוב מאמצים דיגיטליים ממוקדים בתחום הדיור, עשוי לקצר ולייעל את שרשרת ייצור הדיור בישראל, וכן לשפר את נגישות המידע לצורך קביעת מדיניות אפקטיבית להורדת מחירי הדיור. באמצעות שילוב דיגיטציה בפעילות המערכת הפיננסית ניתן אף לסייע בהורדת מחירי השירותים הפיננסים והעמלות, תוך שיפור איכותם ונגישותם. בנוסף, ניתן להשתמש בכלים דיגיטליים על מנת לגשר על פערי מידע ולהביא להפחתת הבירוקרטיה הכרוכה בתהליך מימוש הזכויות.

מצב הדיגיטציה בישראל – הפער הדיגיטלי

בישראל קיים פער דיגיטלי (Digital Divide) משמעותי בין חלקים באוכלוסייה המשתמשים ומנצלים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה ובעידן הדיגיטלי, לבין אוכלוסיות מוחלשות שאינן לוקחות חלק בתהליך ולא מפיקות תועלת מפירות הטכנולוגיה והדיגיטציה. ב"פער דיגיטלי" הכוונה היא להבדלים בין פרטים, קבוצות, משקי בית, ארגונים ואזורים גאוגרפיים, ברמות נגישותם לסביבה הדיגיטלית (מחשבים, תוכנות ואינטרנט) וברמת האוריינות הדיגיטלית שלהם (מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת). הפער הדיגיטלי גורם להחרפת אי-השוויון החברתי-כלכלי שכן לשכבות החלשות נגישות פחותה יותר למידע ולכלים הנדרשים לקידום והתפתחות בעידן הדיגיטלי.

כפי שניתן לראות, הפער הדיגיטלי, הבא לידי ביטוי בשימושים הבסיסיים בכלים טכנולוגיים, תואם לפערים הכלכליים הקיימים במדינה, וכך למעשה מתחזק רמות אי-שוויון גבוהות[26].

צמצום פערים חברתיים טמון, בין היתר, בצמצום הפער הדיגיטלי בין תושבי הפריפריה למרכז, בין ערבים ליהודים ובין דתיים לחילונים. גם אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות מצויים בפערי אוריינות דיגיטלית, שעלולים להקשות עליהם ליהנות משירותים משוכללים.

 

הדרך לצמצום פערים באמצעים דיגיטליים

בכדי לרתום את המהפכה הדיגיטלית לטובת צמצום הפערים במדינה, שם בפניו המיזם הלאומי שלושה יעדים אסטרטגיים אותם יפעל להשיג במהלך יישום התכנית:

1. קירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית 
ניצול המהפכה הדיגיטלית להתבגרות על חסמי מרחק, תרבות ושפה, במטרה לחבר את מגזרי האוכלוסייה המודרים בישראל לתהליכי ההתקדמות בחברה ובכלכלה. כך, ניתן להשיג שוויון הזדמנויות לכללהאוכלוסייה, לצד אספקת שירותים ומוצרים איכותיים לכל נקודה בארץ ולכל דורש. 

2. הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור
באמצעות שימוש בכלים דיגיטליים המאפשרים הנגשת מידע ושירותים, ייעול תהליכים ועידוד תחרות, ניתן להילחם ביוקר המחיה ולהוזיל שורה רחבה של מוצרים מגוונים. על כן, הורדת יוקר המחיה הינה בעלת פוטנציאל מהותי לסייע בצמצום הפערים החברתיים-כלכליים בישראל. 

3. מיצוי זכויות 
רתימת מהפכת המידע ויתרונות הדיגיטלי לטובת הגברת מימוש הזכויות בישראל, תסייע לאוכלוסיות הזכאיות בישראל, הבאות בעיקר מהשכבות החלשות יותר של החברה. בזכות זאת ודרך מיצוי זכויות יעיל, יסייע המיזם הלאומי בצמצום הפערים בישראל. 

סימנייה