דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

חזרה

מטרת העל 2 - צמיחה כלכלית מואצת

צמיחה כלכלית היא היעד הכלכלי המרכזי העומד בפני קובעי מדיניות בימינו. צמיחה מאפשרת "להגדיל את העוגה הכלכלית" ובכך להעלות את רמת החיים, ליצור הזדמנויות תעסוקה מאתגרות ואיכותיות ולשפר את תועלתם של כלל האזרחים במדינה. 

בשנים האחרונות חווה מדינת ישראל האטה בצמיחה – קצב הצמיחה השנתי במדינה ירד מ-5.5% בשנת 2010 ל-2.6% בלבד בשנת 2016[41], כאשר הכלכלה הישראלית מתמודדת עם סביבה עולמית המתאוששת באיטיות מהמשבר של שנת 2008 ועם כלכלה גלובלית הנמצאת כבר מספר שנים על סף מיתון[42].

אל מול זאת, לדיגיטל פוטנציאל רב לשמש כמנוע צמיחה משמעותי למשק. בישראל, השכר הממוצע של עובד בענפי ה-ICT גבוה ביותר מ-90% מהשכר הממוצע במשק[43]. בנוסף, מחקרים שונים מצאו כי כל עליה של 10% בשיעור חדירת הפס הרחב במדינות מפותחות מובילה לגידול של 0.25%-1.21% בקצב צמיחת התמ"ג הלאומי[44]. יתר על כן, בעידן הדיגיטלי השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מהווה רכיב פוטנציאלי חיוני לצמיחתו של כל עסק ולמיצוי הפוטנציאל של כל אזרח, גם אלו שאינם מועסקים ישירות בתעשיית ה-ICT, ולפיכך מהווה בסיס להבטחת התחרותיות של המשק והמשך צמיחתו. על כן, במסגרת המיזם הלאומי תקודם ההשקעה בפיתוח היכולות הנדרשות לצורך קידום התעשיות והעסקים הדיגיטליים, לצד פיתוחם של מנועי צמיחה לאומיים. חיזוק מעמדה של ישראל כמדינה חדשנית ומתקדמת (Startup Ecosystem), תיצור תועלות משמעותיות לכלכלה, לצמצום פערים, לשיפור המוצרים הציבוריים ולהגדלת ההזדמנויות העומדות בפני אזרחי המדינה.

בהתחשב בכך, האתגר העומד בפני מדינת ישראל הוא לנצל את יתרונות הדיגיטציה ליצירת משק חדשני, מתקדם ותחרותי, תוך ניצול יתרונות ה-ICT להעמקת הצמיחה הכלכלית וחדירתה לכלל מגזרי המשק והאוכלוסייה.

מצב הכלכלה הדיגיטלית בישראל – החדשנות והמובילות הטכנולוגית של תעשיית ההיי-טק הישראלית אינה מחלחלת ליתר חלקי המשק

מצב הכלכלה הדיגיטלית במדינת ישראל מורכב. מחד, ישראל מובילה את העולם בשיעור חברות ההזנק העוסקות בחדשנות ביחס לנפש ובהיקף ההשקעות במו"פ ביחס לתל"ג, תעשיית ההיי-טק במדינה מהווה קטר צמיחה האחראי על כ-42% מסך היצוא התעשייתי, תשתיות תקשורת מתקדמות פרוסות בחלקים נרחבים של הארץ וחדירת הטלפונים הסלולריים במדינה היא מהגבוהות בעולם[45].

מאידך, ישנם פערים ניכרים בין "אומת הסטארט-אפ" המגולמת במגזר ההיי-טק המשגשג, לבין חלקים נרחבים במשק ובקרב קבוצות אוכלוסייה שונות אשר אינם מנצלים את יתרונות הדיגיטציה באופן אופטימלי. כך למשל, ישראל מדורגת בעשירון השלישי מבין 34 מדינות ה-OECD במדדים המתייחסים לשיעור האנשים המבצעים רכישות מקוונות (e-commerce), שיעור המשתמשים בבנקאות באינטרנט ושיעור מנויי האינטרנט בפס רחב[46]. לצד זאת, המשך התפתחותן של תעשיות טכנולוגיות ומתקדמות מעוכב על-ידי מחסור מתמשך באלפי עובדים מיומנים, הבא לידי ביטוי בהיקף המשרות הפנויות בתחומי ה-ICT (כלומר המשרות הלא-מאוישות), שזינק בכ-78% תוך שלוש שנים בלבד[47].

הדרך להגשמת צמיחה כלכלית מואצת באמצעים דיגיטליים

על כן, בכדי למנף את הדיגיטציה ליצירת צמיחה כלכלית מואצת, המיזם הלאומי כולל שלושה יעדים אסטרטגיים אותם יפעל להשיג במהלך יישום התכנית:

1. קידום תעשיות ועסקים דיגיטליים
זיהוי וקידום תחומים המהווים נקודת מפגש בין המגזר הציבורי, השוק המקומי והתעשייה עתירת הידע ורתימת הקשר בין הממשלה למגזר הפרטי ליצירת מנועי צמיחה לאומיים, כדוגמת בריאות דיגיטלית, סייבר וכו',לצד דחיפת העסקים בישראל להסתגלות מיטבית לעדין הדיגיטלי תוך אימוץ חדשנות. 

2. הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור
התאמת שוק התעסוקה בישראל לעדין הדיגיטלי תשמר אותו תחרותי, מתקדם וחדשני. כך, יהפול כוח העבודה במשק למוכשר ובעל פריון גבוה, ובכך ימקסם את מיצובו בעולם ההופך גלובלי ותחרותי יותר. 

3. תמיכה בפיתוח תשתיות
לטובת ביצוע קפיצת המדרגה הנדרשת בכלכלה הישראלית, יש לפתח סל תשתיות רוחביות שיתמכו במינוף המהפכה הדיגיטלית. זאת, בהתייחס הן לתשתיות תקשורת פיזיות מתקדמות והן לתשתיות "רכות" כרגולציה, הזדהות בטוחה, וכו'. 

סימנייה