דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

הגברת הדיגיטציה בעבודה הפנים-ממשלתית

ייעול העבודה בתוך הממשל מהווה שלב משמעותי בהפיכתו לחדשני ואפקטיבי.

בדומה לגופים עסקיים, גם המגזר הציבורי נדרש להתאים עצמו לסביבה המודרנית. על הפוטנציאל שבהגברת היעילות בעבודת הממשלה עמדה כבר החלטת ממשלה ייעודית בנושא[74].

לדיגיטציה של עבודת הממשל השפעה מהותית על יכולתו להתייעל. באמצעות הטמעת כלים דיגיטליים ניתן לנצל את היתרון לגודל של המגזר הציבורי לטובת תהליכי רכש אחודים ואימוץ טכנולוגיות חדשות אשר מיתרגמים להפחתת עלויות פיתוח ותחזוקה, צמצום כפילויות בעבודה השוטפת וסטנדרטיזציה של תהליכים ומוצרים. בנוסף, הגברת השימוש בטפסים אלקטרוניים וחתימה דיגיטלית יובילו לעבודה יעילה יותר ולחסכון תקציבי.

היוזמות המגוונות לקידום הנושא, ינועו סביב שני תחומים מרכזיים – הראשון יתרכז בכל הקשור לרכש הממשלתי, הפיכתו למקוון וייעולו; ואילו השני יתמקד בפיתוח רכיבים, יישומים, פלטפורמות ותשתיות טכנולוגיות משותפים לטובת שימוש רוחבי בעבודה השוטפת.

רפורמה ברכש בממשלה 
(בהובלת מינהל הרכש הממשלתי)

תהליכי הרכש הטכנולוגי בממשלה לוקחים כיום זמן רב, חסרי גמישות ואינם מעודדים
שימוש בטכנולוגיות חדשניות או הצעות מצד עסקים קטנים ובינוניים. 
במסגרת הרפורמה ברכש בממשלה, תפותח "פלטפורמת שוק" (Marketplace) לטכנולוגיות
חדשניות. הפלטפורמה תאגד מספר רב של מוצרים ושירותים דיגיטליים מתקדמים, ותאפשר למשרדי הממשלה לרכוש את צרכיהם הדיגיטליים באמצעותה. כך, ירוכז כלל הרכש הטכנולוגי הממשלתי במקום אחד, תוך שדרוג היכולות הטכנולוגיות של משרדי הממשלה והפיכת תהליך הרכש ליעיל, שקוף וגמיש יותר.

חזרה

מדיניות מבוססת מידע ושיתוף מידע בין-משרדי

העידן הדיגיטלי מייצר יכולות איסוף וניתוח מידע שלא היו קיימות בעבר, כתוצאה מכמות המידע העצומה הנצברת בכל יום, לצד פיתוחם של כלים לניתוח מושכל של הררי המידע הללו (Big Data) וליכולת הסקת מסקנות אפקטיביות מניתוח זה. 

שימוש מושכל בכמויות האדירות של הנתונים המצויים ועתידים להימצא בידי המגזר הציבורי, מספק הזדמנות נדירה לקפיצת מדרגה באופן ניהול עבודת הממשלה ותהליכי קבלת ההחלטות בה.

תשתיות טכנולוגיה משותפות – Shared Platform 
(בהובלת רשות התקשוב הממשלתי)

יוזמה זו נועדה להגביר את שיתוף המידע הבין משרדי באמצעות הטמעת תשתיות
משותפות כגון "כספת" אלקטרונית לשמירה על המידע המועבר, רשת פנים ממשלתית, תקשורת B2G בין הממשלה לעסקים וענן ממשלתי, המאפשרות לאגד את משאבי המידע במקום מרכזי ומובילות לחסכון במשאבים. תשתיות אלו לא רק שמקדמות את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית במשרדי הממשלה אלא גם מאפשרות קידום מהלכים עתידיים של שיתוף מידע.

לאור זאת, נדרש שינוי תפיסתי המציב את ניהול המידע הממשלתי כנכס אסטרטגי ראשון במעלה, מתוך הבנה ש"ניהול הידע" הוא השקפה המאגדת תרבות ארגונית, תהליכים עסקיים ותשתיות תומכות לצורך מיצוי מושכל של הידע הקיים בממשלה ולצורך יצירת ואיסוף ידע חדש. ניהול המידע כנכס אינו שונה מניהול נכסים אחרים ועל כן קיים צורך במיפוי המאגרים, בפיתוח יכולות לניצולם וכמובן בהגנה עליהם. לשם כך, תקודם הגדרת תפקיד חדש בממשלה, אשר יפעל בשיתוף כלל הגורמים הממשלתיים לניהול המידע הממשלתי באופן מיטבי, אפקטיבי ובעל ערך ממשי. תפקידיו יכללו יצירת אסטרטגיה (ממשלתית), מדיניות וסטנדרטים לניהול איכותי של המידע, בנוסף לזיהוי, ליווי ופיקוח אחר יוזמות ופרויקטים ממשלתיים מבוססי מידע ומדידת האפקטיביות של פרויקטים אלו. כמו כן, הוא יהיה אמון על הניהול וההכוונה המקצועית של מקצועות המידע בממשלה – כגון מדעני המידע (Data Scientists), מנתחי המידע, מנהלי מאגרי מידע בתחומי המחקר, אמינות המידע וויזואליזציה.

כתמיכה בניהול הידע הממשלתי, רשות התקשוב הממשלתי תפעל בשיתוף עם המטה הלאומי לאספקת כלים לאיסוף, ניהול, איתור, ניתוח ושיתוף מידע בידי משרדי הממשלה. בין היתר, תפעל הרשות לפיתוח תשתיות להעברת מידע בין משרדים, תמיכה בגיבוש תפיסת עולם ממשלתית בתחום הגנת הסייבר בתיאום עם הרשות להגנת הסייבר בממשלה, הטמעת מערכות מידע לשימוש המשרדים שיאפשרו לאתר, לשלוף ולשתף מסמכים והחלטות בקלות, עידוד השימוש בכלי BI בתהליכי קבלת ההחלטות המשרדיים והטמעה של אמצעים מתקדמים נוספים. בסופו של דבר, נצפה לראות את הממשל בישראל מבסס את החלטותיו באופן מלא יותר על ניתוחי מידע מושכלים, שיאפשרו, ואף ינבעו, מתוך שיתוף מידע בין-משרדי ולמידה בין-משרדית. לצד זאת, העמקת השימוש במערכות מידע והרחבת שיתוף המידע בין משרדים יאפשרו לנצל ביתר יעילות סינרגיות קיימות בעבודתם של משרדי הממשלה השונים, ואף ייצרו הזדמנויות לפיתוחן של סינרגיות חדשות.

נושא נוסף שיקודם בהובלת רשות התקשוב הממשלתי ובהתאם להחלטת ממשלה 1933 מיום 30.08.2017 הוא יישום מדיניות קבלת מידע מהציבור פעם אחת בלבד (Tell Us Once), אשר נועדה לשפר את השירות הממשלתי לציבור ולהפחית את הנטל הבירוקרטי עליו באמצעות הימנעות מדרישת מידע ואישורים מאזרח במקום שהמידע או האישור מצויים בידיעת משרד ממשלתי אחר. לצורך כך, תוקם תשתית מאובטחת לשיתוף מידע אישי מאומת בין יחידות הממשלה השונות.

מתוקף כך, המהלכים אשר יקודמו בממשלה יפעלו במספר מישורים – עידוד מדיניות מבוססת מידע כך שתהליכי קבלות ההחלטות יהפכו להיות מגובי-נתונים, כאמור; אימוץ כלים ואמצעים דיגיטליים ומערכות לאיסוף, ניהול, איתור, ניתוח ושיתוף מידע לרבות מערכות BI; התייחסות למידע הממשלתי כנכנס אסטרטגי מהמעלה הראשונה וניהולו ככזה, כך שתתאפשר רתימת המהפכה הדיגיטלית לטובת שינויים בעבודה במגזר הציבורי; וכן הקמה ופיתוח תשתיות הכרחיות ומאפשרות שיתוף מידע בין המשרדים השונים.

סימנייה