דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

פרק 1- מרחב הפעילות ומודל ההפעלה של מיזם ישראל דיגיטלית

מרחב הפעילות הנכלל במיזם הלאומי הוא רחב ומקיף מנעד גדול של תחומים בשני מישורים, תחומי ליבה ותחומי רוחב:

מלבד התחומים הנכללים במרחב הפעילות ומקודמים במסגרת המיזם הלאומי, התכנית הדיגיטלית הלאומית נועדה להוות מצפן דיגיטלי לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, גם אלו שאינם מסתייעים במטה. התכנית מיועדת לסייע ולכוון את כלל הגופים בגיבוש אסטרטגיה דיגיטלית וקידום פרויקטים דיגיטליים. על כן, גופים אלו יפעלו בהתאם לעקרונות המנחים של המיזם הלאומי והעקרונות לגיבוש אסטרטגיות דיגיטליות משרדיות. לאור זאת, מרחב הפעילות של המיזם הלאומי צפוי להתעדכן, כאשר עם התקדמות המיזם יוגדרו תחומי פעילות נוספים.

תחומי ליבה

תחומי ליבה הם נושאים ספציפיים שבהם ניתן להביא לקפיצת מדרגה משמעותית, דרך רתימת המהפכה הדיגיטלית ובאמצעות פיתוח ואספקת מוצרים ציבוריים חדשניים, איכותיים ויעילים. בשלב הראשון ומתוקף החלטת ממשלה 1046, הוחלט על הקמת צוותי יישום במשרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והשירותים החברתיים והכלכלה (לרבות עסקים קטנים ובינוניים)[83]. בהמשך, נוספו מנהל השלטון המקומי במשרד הפנים, משרד המשפטים, רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי[84].

חינוך והשכלה
הטמעת טכנולוגיה בתחום החינוך וההכשרה המקצועית והטכנולוגית תביא לקפיצת מדרגה באיכותו, תוך ייעול המערכת, התאמת תכניה למאה ה-21, וציוד בוגריה ביכולות הנדרשות לעולם המודרני. תחום זה יקודם על-ידי משרד החינוך והמל"ג ועל-ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף המטה, ומפורט תחת היעדים האסטרטגיים: קירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ושיפור המוצרים הציבוריים.

עבודה ורווחה
לכלים דיגיטליים פוטנציאל לייעול מערכת הרווחה בישראל, תוך צמצום העול הבירוקרטי והגברת מיצוי הזכויות, ובכך להביא לשיפור חייהם של כלל האזרחים, בדגש על האוכלוסיות המוחלשות בחברה. כלים דיגיטליים שונים מאפשרים לקהלים מגוונים להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלהם, הן באמצעות שיפור מיומנויות העובדים והן באמצעות גישור על חסמי מרחק, זמן ונגישות למידע. תחום זה יקודם בשיתוף המטה, על-ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הביטוח הלאומי, הרשויות המקומיות וגורמים נוספים. הנושא מפורט תחת היעדים האסטרטגיים: קירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, מיצוי זכויות, פיתוח שוק התעסוקה בעידן הדיגיטלי ושיפור המוצרים הציבוריים.

בריאות
בכוחם של כלי ICT לשפר את איכות שירותי הבריאות בישראל, להגביר את היעילות, ולהאיץ חדשנות במערכת הבריאות, ובכך לשפר את איכות החיים ולחסוך בעלויות. התחום יקודם על-ידי משרד הבריאות בשיתוף המטה, ובסיוע מערכת הבריאות, ומפורט תחת היעדים האסטרטגיים: שיפור המוצרים הציבוריים, וקירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

משפטים
טרנספורמציה דיגיטלית בפעילות משרד המשפטים תאפשר לייעל ולקצר את תהליכי השירות שמספק המשרד, תסייע בצמצום הבירוקרטיה ותאפשר לשפר את איכות השירות לאזרחים ועסקים במדינה. באופן כזה ניתן יהיה להקל על עשיית עסקים בישראל, לקדם את שלטון החוק, זכויות האדם ושמירה על האינטרס הציבורי ולהגביר את אמון הציבור במערכת המשפט ובממשלה. תחום זה יקודם בשיתוף משרד המשפטים ומפורט תחת היעד האסטרטגי: הנגשת הממשלה והשלטון המקומי.

דיור ונדל"ן
בכוחה של טכנולוגיית המידע והתקשורת לסייע בהקלת משבר הדיור ולשפר את יישום המדיניות הממשלתית בשוק. שילוב מאמצים דיגיטליים ממוקדים בתחום הדיור, עשוי לקצר את תהליכי התכנון והרישוי דבר אשר יוביל להגדלת היצע הדירות בישראל, וכן לשפר את נגישות המידע לצורך קביעת מדיניות אפקטיבית ולסייע בהורדת מחירי הדיור. התחום מפורט תחת היעד האסטרטגי: הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור.

כלכלה ופיננסים
לדיגיטל פוטנציאל אדיר לשמש כמנוע צמיחה למשק, באמצעות הרחבת השימוש בכלי ICT בעסקים, קידום תעשיות מבוססות דיגיטל ופיתוח מיומנויות דיגיטליות בכוח העבודה. בנוסף, הרחבת השימוש בטכנולוגיה במערכת הפיננסית, קידום כלים דיגיטליים לשיפור הנגישות, והיעילות של הממשק מול המוסדות הפיננסים לצד הגברת השקיפות והתחרות בתחום יאפשרו קבלת שירותים מקוונים, מוזלים ותחרותיים. התחום מפורט תחת מטרת העל – צמיחה כלכלית מואצת ותחת היעד האסטרטגי: הורדת יוקר המחייה ומחירי הדיור.

שלטון מקומי וערים חכמות
טכנולוגיות המידע והתקשורת מאפשרות לייעל את עבודת השלטון המקומי, לשפר את ממשקו מול הציבור ולפתח מוצרים ציבוריים חכמים, יעילים וחסכוניים, תוך הטמעת כלים מתחום ה-Internet of Things. תחום הערים החכמות יקודם בשיתוף משרד הפנים, המרכז לשלטון מקומי וגורמים רלוונטיים נוספים. הנושא מפורט בהרחבה תחת היעד האסטרטגי: הנגשת הממשלה והשלטון המקומי.

E-Gov
הרחבת השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת במגזר הציבורי נושאת בחובה פוטנציאל עצום להפיכת הממשל לחדשני, חכם וידידותי לאזרח, תוך צמצום הבירוקרטיה, שיפור המוצרים והשירותים הציבוריים, חסכון תקציבי ושיפור חיי כל האזרחים במדינה. תחום זה יקודם על-ידי רשות התקשוב הממשלתי ומשרדי הממשלה השונים בשיתוף המטה, והוא מפורט בהרחבה תחת מטרת העל – ממשל חכם וידידותי.

חזרה

תפיסת ההפעלה בתחומי הליבה

קידום תחומי הליבה מסתמך על פעילותם של צוותי יישום המוקמים במשרדי הממשלה הרלוונטיים לכל תחום. צוותים אלו אחראיים על גיבוש תכנית אסטרטגיה דיגיטלית משרדית, בהתאם לעקרונות המנחים שנקבעו בתכנית הדיגיטלית הלאומית, וכן על ליווי התכנית ושילובה בתכניות העבודה השנתיות של המשרד. 

הצוותים ממונים על-ידי מנכ"ל המשרד הרלוונטי, ופעילותם מתוכללת על-ידי "מוביל תכנית דיגיטלית" האחראי על הובלת פעילות צוות היישום ותכלול הפרויקטים הדיגיטליים במשרד, ופועל באופן ישיר מול המנכ"ל או המשנה למנכ"ל, וכן נציגים מטעם רשות התקשוב הממשלתי ככל שידרש. המטה מלווה באופן שוטף את הצוותים ומסייע בתאום ותכלול עבודתם ובהוצאה לפועל של התכניות הדיגיטליות המשרדיות, תוך שימוש בארגז הכלים העומד לרשותו. 

התכניות הדיגיטליות המשרדיות, ייבנו בהתאם לעקרונות המנחים של המיזם הלאומי ומתוך מתודולוגיית תכנון סדורה, אשר כוללת את ניתוח המצב הקיים במשרד, שיתוף בעלי עניין רלוונטיים ושיתוף הציבור, ביצוע מחקר השוואתי בין-לאומי בתחומים הנבחרים בכדי לזהות מקרי מבחן מוצלחים (Best Practice) ותכנון ראשוני של היוזמות בהתאם לצרכים והפערים שזוהו. הגדרת היוזמות ותעדופן תעשנה בהלימה למטרות העל והיעדים האסטרטגיים של התכנית הלאומית.

תחומי רוחב

במסגרת החלטת הממשלה האמורה, וכחלק מהגדרת תחומי העיסוק של המיזם הלאומי, הוחלט על קידום תחומים רוחביים למיזם הלאומי. תחומים אלו הינם נושאים בין-משרדיים בעיקרם, אשר ייצרו את התשתית והסביבה התומכת להגשמת מטרות המיזם הלאומי וקידום המהפכה הדיגיטלית בישראל[85].

הון אנושי
הון אנושי בעל מיומנויות דיגיטליות גבוהות ואופי חדשני הוא גורם חיוני להצלחת הטמעתה של ה"מהפכה הדיגיטלית". במסגרת המיזם הלאומי יפותחו מיומנויות וכישורי ICT הנדרשים לעידן הדיגיטלי במגזר הציבורי והפרטי. נושא זה מפורט תחת היעדים האסטרטגיים: פיתוח שוק התעסוקה בעידן הדיגיטלי, וממשל חדשני ואפקטיבי.

רגולציה
רגולציה לא מעודכנת ולא מותאמת לעולם הדיגיטלי ולשינויים הטכנולוגיים המהירים של ימינו, עשויה לחסום או לעכב את פריצת ה"מהפכה הדיגיטלית" בממשלה, בחברה ובמשק. תחת המיזם הלאומי תקודם יצירת סביבה רגולטורית תומכת ומאפשרת פעילות דיגיטלית חדשנית, המתמודדת עם האתגרים וההזדמנויות שמציב העידן הדיגיטלי. נושא זה מפורט בהרחבה תחת היעד האסטרטגי: תמיכה בפיתוח תשתיות.

רכש
על מנת שתתאפשר הטמעת טכנולוגיות חדשניות בעבודת הממשלה, יש להתאים את מנגנוני הרכש כך שיעודדו חדשנות, יעילות ושימוש בכלי ICT מתקדמים בידי המשרדים השונים. נושא זה מפורט בהרחבה תחת היעד האסטרטגי: ממשל חדשני ואפקטיבי.

מיצוי זכויות
מהלך רוחבי מקיף לפישוט והקלת תהליכי מיצוי הזכויות החברתיות והכלכליות, באמצעות יצירת מנגנוני שיתוף מידע בין-משרדיים ופלטפורמות מקוונות אחודות. נושא זה מפורט בהרחבה תחת היעד האסטרטגי: מיצוי זכויות.

תשתיות טכנולוגיות
ניצול מיטבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת החדשניות ביותר, בידי כל האזרחים והגופים במדינה, מחייב פריסה רחבה של תשתיות תקשורת מתקדמות ומהירות, תוך הגברת מהירות הגלישה הקווית והסלולרית ברחבי הארץ. נושא קידום פיתוח התשתיות מפורט תחת היעדים האסטרטגיים: תמיכה בפיתוח תשתיות, והנגשת הממשלה והשלטון המקומי.

אוריינות דיגיטלית
תשתית דיגיטלית גרידא אינה מספיקה להצלחתה של "המהפכה הדיגיטלית". יש לחתור ולשלב את כלל האוכלוסיות במדינה, בדגש על האוכלוסיות המוחלשות. כיום, 25% מהאוכלוסייה בישראל אינה משתמשת באינטרנט. ככל שמתקדמים השירותים והיכולות הדיגיטליות, אוכלוסיה זו נשארת מאחור והפערים החברתיים כלכליים מתרחבים. במסגרת המיזם הלאומי יופעלו מספר תכניות שמטרתן הקניית יכולות "קרוא וכתוב דיגיטלי" לאוכלוסיות המוחלשות בישראל. נושא זה מפורט בהרחבה תחת היעד האסטרטגי: קירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

תפיסת ההפעלה בתחומי רוחב
קידום תחומים אלו כוללים פרויקטים רוחביים הדורשים שינוי עומק, ולרוב אינם תחת האחריות של משרד יחיד, אלא כוללים מגוון שותפים רלוונטיים. כל אחד מתחומים אלו יקבל התייחסות ייעודית במיזם הלאומי, במסגרת תכנית אסטרטגית ייעודית, ועדה ממשלתית או צוותי משימה אשר יאפשרו להוציא לפועל תכניות או פרויקטים בתחומים אלו. תחומים אלו יקודמו בהובלת המטה ובשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים בממשלה ומחוצה לה – במטרה לקדם את התשתית הנחוצה למיזם הלאומי[86]. כך למשל, תחום הרכש מקודם באמצעות ועדה בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר שתפקידה התאמת הרכש לעידן הדיגיטלי, בסיוע המטה, רשות התקשוב הממשלתי ומשרד הכלכלה והתעשייה. הוועדה נועדה לקדם פתרון רוחבי שיאפשר להתאים את מדיניות הרכש הממשלתית, ותאפשר למשרדי הממשלה לרכוש פתרונות ומוצרים חדשניים, ולגבש פתרונות מותאמים למיזם הלאומי[87].

עבור תחומי רוחב או פרויקטים בין משרדיים אשר נמצאים בהובלת המטה, מפתח המטה את האסטרטגיה הדיגיטלית באמצעות רתימת שותפים ממשלתיים ורב מגזרים (לעיתים בסיוע ועדת היגוי בין משרדית) ומסייע בפיתוח תכניות עבודה שנתיות לקידום היוזמות.

ישנם פרויקטים משמעותיים נוספים הרלוונטיים למספר משרדי ממשלה וכוללים מספר "שחקני מפתח". לשם יצירת שיתוף פעולה אפקטיבי נדרש גורם מוביל ומתכלל הדואג לתיאום וסנכרון מיטבי – המטה ממלא תפקיד זה בפרויקטים אלו. כך לדוגמא, פותחה פלטפורמה דיגיטלית פתוחה, "קמפוס" ללימודים והכשרות מקוונות במגוון נושאים. פרויקט זה והקורסים המועברים בו נבנים בשיתוף פעולה בין משרדי ובין מגזרי, למשל בשיתוף משרד החינוך, המל"ג, משרד המדע, משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, צה"ל ונציבות שירות המדינה, כאשר המטה ישמש כמוביל ויוזם שלו. פרויקטי רוחב נוספים בהובלת המטה הם פרויקט מיצוי זכויות ופרויקט לקידום אוריינות דיגיטלית.

בנוסף, פרויקטים מורכבים אשר כוללים הפיכת תהליכים בין-משרדיים לדיגיטליים, נעשים באמצעות צוותי "טרנספורמציה" דיגיטלית מקצועיים בין-משרדיים בהובלת המטה ובשיתוף עם רשות התקשוב הממשלתי. צוותי ה"טרנספורמציה" אחראיים על שינוי עומק של התהליכים הבירוקרטיים המצויים בבסיס השירותים הבין-משרדיים והפיכת השירותים לדיגיטליים ונוחים לשימוש, בהתאם לעקרונות המיזם הלאומי.

סימנייה