דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

נספח א' – אופן כתיבת התכנית הדיגיטלית הלאומית

התכנית הדיגיטלית הלאומית של ממשלת ישראל גובשה בידי המטה, בהתבסס על מטרות העל ויעדי המיזם הלאומי, כפי שהוגדרו בהחלטת ממשלה מס' [88]1046

כמו כן, התכנית הלאומית מתייחסת גם לעבודת רשות התקשוב הממשלתי, וכיוון שכך מכילה נגזרות פעולה רלוונטיות של התכנית האסטרטגית של הרשות. תהליך הכתיבה כלל גם תהליכי היוועצות עם משרדי הממשלה וכלל השותפים הרלוונטיים למיזם מהמגזר הפרטי והשלישי, וכן שיתוף הציבור בנושאים מהותיים.

התוויית המסגרת הרעיונית של התכנית וגיבוש המבנה שלה נשענו על סקירה השוואתית בין-לאומית מקיפה של תכניות דיגיטציה לאומיות ממגוון רב של מדינות, לצד סקירת תכניות נקודתיות לתחומים דיגיטליים (כמו למשל אוריינות דיגיטלית). מטרת הסקירה הבין-לאומית הייתה לזהות מקרי בוחן מוצלחים ורלוונטיים (Best Practices) ובכלל זאת, נסקרו בין היתר התכניות הלאומיות של בריטניה, אסטוניה, שוודיה, דנמרק, גרמניה, ארצות הברית, הפיליפינים ואוסטרליה. כאמור, מתוך סקירה זו נגזרו דגשים מרכזיים אשר הינם רלוונטיים במיוחד למיזם הלאומי של ישראל, ביניהם התייחסות ליעדים האסטרטגיים עצמם (למשל, אמצעים לפיתוח שוק התעסוקה בעידן הדיגיטלי או שיפור האוריינות הדיגיטלית בקרב אוכלוסיות מוחלשות), מיפוי מדדים בין-לאומיים מרכזיים ועוד. דגש מיוחד ניתן לתכנית הבריטית Digital by Default ממנה נשאבו עקרונות מרכזיים, וכן יוזמות דוגמת תכנית המובילים הדיגיטליים והקוד הפתוח של האתר האחוד Gov.uk. למידה ושיתופי פעולה אלו סייעו בעיצוב מדיניות המיזם הלאומי ופעילותו ומניבות פירות ביישום לקחים ותובנות מפעילות מקבילה בחו"ל. נוסף על כך, המטה הסתייע במידע בנושא מדיניות דיגיטלית מפורום D5 של חמש המדינות המובילות דיגיטלית (בריטניה, דרום קוריאה, ניו זילנד, אסטוניה וישראל) אליו הצטרפה ישראל בשנת 2014.

כמו כן, תהליך גיבוש וכתיבת התכנית נעשה בעזרת חברת הייעוץ האסטרטגי TASC Consulting & Capital, אשר סייעה בביצוע מחקר השוואתי בין-לאומי מקיף, קיום ראיונות ושיחות עם גורמים רלוונטיים, ניתוח מדדים ומחקרים של ה-OECD בנושא, בניית היעדים האסטרטגיים וכתיבת התכנית בפועל.

בשל הדינמיות הרבה המאפיינת את תחום הדיגיטל, וההתפתחות מהירה והתכופה של טכנולוגיות ומגמות חדשות, התכנית הדיגיטלית הלאומית תעודכן ותותאם למציאות המתחדשת. כמו כן, תפותח התכנית עם התקדמות המיזם הלאומי, בהתאם לתחומי הפעילות אשר יתווספו בעתיד, ובעקבות התכניות הדיגיטליות המשרדיות שיגובשו.

חזרה

הערות שוליים

[1] World Bank Group, ICT for Greater Development Impact, 15/06/2012

[2] ITU, ICT Facts and Figures – The World in 2015; יצוין כי שיעור משתמשי הסלולר הינו ככל הנראה נמוך יותר שכן ישנם משתמשי סלולר רבים המחזיקים ביותר ממנוי אחד

[3] IBM, Bringing Big Data to the Enterprise, 2012

[4] Accenture, Digital Disruption: The Growth Multiplier, 2016

[5] להרחבה על תרומת טכנולוגיות ה-ICT למשק, ראו חלק ב' פרק 2: מטרת העל – צמיחה כלכלית מואצת.

[6] Gross domestic expenditure on R&D: As a percentage of GDP, OECD 2015

[7] Economist, Venture-capital Investment per Person, 2010

[8] Akamai’s State of the Internet Report, 2015 ;OECD, Digital Economy Outlook, 2015. מהירות הגלישה הממוצעת בישראל עומדת על 11.2 מגה בייט לשנייה

[9] Pew Research Center, Global Technology Report, 2016, רמת הכנסה נמוכה מוגדרת מתחת לשכר החציוני במשק ורמת הכנסה גבוה מוגדרת מעל לשכר החציוני במשק. רמת השכלה נמוכה מוגדרת כהשכלה תיכונית ומטה, ורמת השכלה גבוה היא מעל השכלה תיכונית (Post- Secondary).

[10] OECD, Measuring the Digital Economy – A New Perspective, 2014; OECD, Digital Economy Outlook, 2015

[11] האוריינות הדיגיטלית מייצגת סט מיומנות הנדרשות לשימוש במחשבים, טכנולוגיות ויישומים בעידן הדיגיטלי

. OECD, Skills matter, Further results from the survey of adult skills – Competence and problem solving in technology-

[12] 2016 ,rich environments – Israel

[13] 2014 United Nations e-government survey

[14] OECD, Government at a Glance, 2015

[15] החלטת ממשלה מס' 2097 מיום 10.10.2014, הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם ישראל דיגיטלית

[16] לדוגמא, המוסד לביטוח לאומי פיתח 14 טפסים מקוונים עם תהליך טיפול דיגיטלי מלא לשירותים הנמצאים בשימוש רב, כמו קבלת דמי לידה ושירות מילואים. על אף התקדמות זו, עדיין ישנם למעלה מ-200 טפסים הנמצאים באתר המוסד, אשר לא ניתן להגישם באופן מקוון אלא בפקס או בעותק קשיח בלבד, וישנם עשרות שירותים נוספים המחייבים הגעה פיזית אל המוסד לביטוח לאומי.

[17] OECD, Government at a Glance, 2015

[18] OECD, Digital Economy Outlook 2015

[19] החלטת ממשלה מס' 1046 מיום 15.12.2013, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

[20] החלטת ממשלה מס' 2097 מיום 10.10.2014, הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם ישראל דיגיטלית

[21] החלטת ממשלה מס' 151 מיום 28.06.2015, קידום הסוגיה האסטרטגית ישראל דיגיטלית כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה

[22] החלטת ממשלה מס' 151 מיום 28.06.2015, קידום הסוגיה האסטרטגית ישראל דיגיטלית כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה

[23] OECD, Inequality and Growth, 2014. כיום, 10% העשירים באוכלוסיית ה-OECD מרוויחים פי 9.5 פעמים מ-10% העניים באוכלוסייה. לצורך השוואה, בשנות השמונים, היחס עמד על פי 7.

[24] OECD, Income Distribution Database (IDD): Gini, poverty, income, Methods and Concepts

[25] למ"ס, מדד פריפריאליות של רשויות מקומיות 2004. כפי שהוגדרה במדד הפריפריאליות של הלמ"ס

[26] מדד התקשוב הלאומי לישראל, 2014

[27] הסקר החברתי של הלמ"ס, 2014

[28] מהסקר החברתי של הלמ"ס, 2015

. OECD, Skills matter, Further results from the survey of adult skills – Competence and problem solving in technology- 

, 2016 [29] rich environments – Israel

[30] בנק ישראל, דין וחשבון, פרק ח' סוגיות ברווחה, 2015

[31] מרכז המחקר והמידע של הכנסת – המחלקה לפיתוח תקציבי, נתונים על יוקר המחיה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות – עדכון, 2014

[32] OECD, Economic Surveys, Israel January 2016

[33] דו"ח מבקר המדינה, משבר הדיור, 2015

[34] הטכנולוגיה משנה את פני הבנקאות, ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, כנס גלובס 6 דצמבר 2015

[35] זאת, לצד התרומה לאיכות החינוך, באמצעות שילוב תכני מולטימדיה מתקדמים ומעודכנים לפלטפורמה הדיגיטלית

[36] דו"ח מבקר המדינה, אי-מיצוי של זכויות חברתיות, 2015

[37] דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל (ועדת אלאלוף), 2014

[38] דו"ח מבקר המדינה, אי-מיצוי של זכויות חברתיות, 2015

[39] דו"ח מבקר המדינה, אי-מיצוי של זכויות חברתיות, 2015

[40] דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, ועדת אלאלוף, 2014

[41] The World Bank, GDP Growth (annual %)

[42] World Bank Group, Global Economic Prospects, 01/2016

[43] למ"ס, שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים, לפי ענף כלכלי (נתוני 2015)

[44] International Telecommunication Union, Impact of Broadband on the Economy, 04/2012

[45] ראו חלק א' פרק 2 – מצב הדיגיטציה במדינת ישראל

[46] OECD, Digital Economy Outlook, 2015

[47] למ"ס, משרות פנויות לפי סיווג של משלח יד וענף כלכלי, מעודכן לתאריך 14.04.2016

[48] למ"ס, תפוקה, ערך מוסף גולמי ויצוא בענפי טכנולוגית המידע (ICT), 2015

[49] למ"ס, שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים, לפי ענף כלכלי (נתוני 2015); OECD, Digital Economy Outlook, 2015

[50] הערך הכלכלי של חדשנות מבוססת מידע, דלוייט ישראל 2016

[51] World Economic Forum, The Future of FinTech, 10/2015

[52] משרד הכלכלה והתעשייה – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, דו"ח תקופתי – מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2013-2014, 09/2014

[53] כדוגמא לאוכלוסיות שיכולות להפיק תועלת ממודלי עבודה מרחוק ניתן להביא אמהות עובדות, תושבי הפריפריה הגיאוגרפית, מוגבלי תנועה ועוד

[54] דוגמאות בולטות לתכניות דיגיטליות בהן נכלל יעד להרחבת מספר העובדים בתחומי ה-ICT: אסטוניה, שוודיה והפיליפינים

[55] על פי הגדרת ה-OECD למומחי ICT (ICT specialists) – עובדים בעלי היכולת לפתח, להפעיל ולתחזק מערכות ICT, ואשר כלי ICT מהווים את חלק הארי מעבודתם. OECD, Information Technology Outlook, 2004

[56] Akamai’s State of the Internet Report, 2015 ;OECD, Digital Economy Outlook, 2015. מהירות הגלישה הממוצעת בישראל עומדת על 11.2 מגה בייט לשנייה

[57] OECD, Digital Economy Outlook, 2015

[58] הכוונה לאזרחים, מלכ"רים, אוניברסיטאות, חברות ציבוריות ופרטיות וכיו"ב

[59] החלטת ממשלה מס' 1046 מיום 15.12.2013, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

[60] בין היתר, למשל, עמידה בדרישות ה-OECD העומדים בבסיס שיתופי פעולה כלכליים ומסחריים עם אירופה ומניעת שלילת מעמד ה-adequacy של ישראל

[61] להרחבה בנושא ההזדהות הבטוחה, ראו פרק 3 יעד אסטרטגי 1: הנגשת הממשלה והשלטון המקומי

 [62]לפי אינדיקטורים של מדד ה- Ease Of Doing Business, World Bank

[63] Open Government Partnership

[64] רשות התקשוב הממשלתי, תכנית אסטרטגית לשנים 2015-2018

[65] החלטת ממשלה מספר 1008 מיום 17.01.2016

[66] רשות התקשוב הממשלתי, תכנית אסטרטגית לשנים 2015-2018

[67] Open Government Partnership

[68] World Bank Group, Open Data for Economic Growth, 25/06/2014

[69] החלטות ממשלה מס' 4515 מיום 1.4.2012 ו-2097 מיום 10.10.2014

[70] החלטת ממשלה מס' 1933 מיום 30.8.2016, שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור

[71] World Bank Group, Doing Business, 2016

[72] החלטת ממשלה מס' 890 מיום 27.12.2015

[73] מתוך מתודולוגיית מדד Doing Business 2016

[74] החלטת ממשלה מס' 2097 מיום 10.10.2014

[75] ICT For Everyone – a Digital Agenda for Sweden, Digital Agenda 2020 for Estonia, Digital Welfare Denmark ועוד

[76] eHealth Action Plan 2012-2020 – Innovative healthcare for the 21st century

[77] OECD Health Statistics, 2015

[78] OECD Economic Survey 2016

[79] החלטת ממשלה מס' 1046 מיום 15.12.2013, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית. להרחבה, ראו חלק א' פרק 3 – הרקע להקמת מיזם ישראל דיגיטלית

[80] החלטת ממשלה מס' 36 מיום 26.05.2015, העברת שטחי פעולה וסמכויות למשרד לאזרחים ותיקים ולשרה לאזרחים ותיקים

[81] החלטת ממשלה מס' 1046 מיום 15.12.2013, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית; החלטת ממשלה מס' 151 של הממשלה מיום 28.06.2015. להרחבה, ראו חלק א' פרק 3 – הרקע להקמת מיזם ישראל דיגיטלית

[82] החלטת ממשלה מס' 2097  מיום 10.10.2014, הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית"

[83] החלטת ממשלה מס' 1046 מיום 15.12.2013, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

[84] החלטת ממשלה מס' 151 של הממשלה מיום 28.06.2015

[85] החלטת ממשלה מס' 1046 מיום 15.12.2013, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

[86] בהם, למשל, פריסת סיבים אופטיים וקידום תחום ההזדהות האחודה בישראל

[87] החלטת ממשלה מס' 2097  מיום 10.10.2014, הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית"

[88] החלטת ממשלה מס' 1046 מיום 15.12.2013, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

סימנייה