הרקע להקמת המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית
מדינות רבות בעולם זיהו מבעוד מועד את הצורך בקביעת מדיניות דיגיטלית לאומית רחבה. נכון לשנת 2015, ל-27 ממדינות ה-OECD הייתה קיימת מדיניות שכזו, ושתי מדינות נוספות נמצאות בתהליך גיבושה של תכנית דיגיטלית לאומית[18].
במדינות רבות, התכנית הלאומית המיושמת כעת אינה האסטרטגיה הדיגיטלית הראשונה אשר הוכנה במדינה, אלא תכנית המשכית לתכניות קודמות שפורסמו ויושמו במהלך העשור הקודם.
במדינת ישראל, הצורך בגיבוש אסטרטגיה דיגיטלית לישראל התהווה כבר בשנת 2013, כאשר במאי אותה שנה הוגדר המיזם הלאומי כאחת משש הסוגיות האסטרטגיות להן נדרשת הממשלה, הנכללות בהערכת המצב הכלכלית-חברתית הלאומית, שהוצגה על-ידי המועצה הלאומית לכלכלה. בהמשך לכך, קיבלה הממשלה בדצמבר 2013 את החלטת ממשלה מס' 1046 בדבר הקמת המיזם הלאומי – גיבוש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ויישומה[19]. בהחלטה זו הוגדרו תחומי ליבה עיקריים – חינוך, בריאות, רווחה ושירותים חברתיים וכלכלה, לגביהם יוקמו צוותי יישום משרדיים, וכן נקבעו תחומי רוחב, כגון התאמת מדיניות הרכש לעידן הדיגיטלי, התאמת הרגולציה לעידן הדיגיטלי ועוד.
באוקטובר 2014 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 2097, שכללה פרק בעניין קידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", וקבעה תחומים נוספים כגון פיתוח ההון האנושי לטובת מימוש מטרות המיזם הלאומי, קידום הקמת תשתיות תקשוב רוחביות ופיתוח שירותים מקוונים לציבור (e-Gov)[20]. בשנת 2015, במסגרת אישור הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית בממשלה, בה הוגדר המיזם הלאומי כסוגיה לאומית אסטרטגית, החליטה הממשלה על צעדים יישומיים לגיבוש תכנית דיגיטלית לאומית, לצד פיתוח תכניות דיגיטליות משרדיות ובין-משרדיות ותכניות לקידום נדבכים רוחביים למיזם הלאומי[21]. במסגרת החלטה זו נקבעו תחומי ליבה נוספים, לגביהם יוקמו צוותי יישום משרדיים, כגון שלטון מקומי ומשפטים.
במסגרת החלטות אלו, הוחלט על הקמת גוף מטה מרכזי שיתאם ויתכלל את פעילות המיזם – מטה ישראל דיגיטלית, אשר הוקם במשרד ראש הממשלה ועבר בשנת 2015 לאחריות המשרד לשוויון חברתי. תפקידי המטה כוללים את גיבוש התכנית הדיגיטלית הלאומית; ריכוז עבודת המטה המקצועית של ועדת ההיגוי הבין-משרדית הייעודית שהוקמה לצורך קידום המיזם הלאומי; ליווי יישום המיזם הלאומי במשרדי הממשלה השונים תוך יצירת שיתופי פעולה ביניהם; ליווי צוותי היישום וסיוע בגיבוש תכניות דיגיטליות משרדיות; יצירת שיתופי פעולה עם המגזר העסקי בארץ ובעולם והובלת שיח בין-מגזרי קבוע בין משרדי הממשלה, המגזר העסקי והשלישי – וזאת לטובת פתרון אתגרים חברתיים וכלכליים באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת; ולפתח תהליכים דיגיטליים בין-משרדיים ולהוביל את יישומם[22].