המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

שיפור החינוך באמצעים דיגיטליים

בעולם העובר מהפכה דיגיטלית וחווה שינויים טכנולוגיים מהירים, התאמת מערכת החינוך לעידן דיגיטלי היא קריטית. ניתן ללמוד על המרכזיות של החינוך הדיגיטלי באג'נדה של קובעי מדיניות ברחבי העולם ובמדינות מובילות, דרך העובדה כי הוא משולב באופן קבוע בתכניות דיגיטליות אסטרטגיות רבות^[75].

שיפור החינוך באמצעים דיגיטליים כולל התייחסות לכלל המערכת – החל מתכני הלימוד, דרך צורת הלמידה ואופן השימוש בציוד קצה, ממשיך בתפקיד המורה בכיתה ושילובו בסביבה דיגיטלית וכלה ביכולות ניהול המערכת. כך, בימים אלו מגבש משרד החינוך תכנית דיגיטלית אסטרטגית, אשר תכלול יוזמות במספר ערוצים:

• שיפור איכות הלמידה וההוראה כך שבוגרי המערכת יצוידו בכלים מתאימים לעידן דיגיטלי תוך מיקוד בפיתוח סביבות למידה דיגיטליות, תכנים דיגיטליים, שיתוף תכנים ותכניות בין מורים, פיתוח מקצועי למורים ועוד
• קידום יכולות הניהול במערכת החינוך, הן ברמה בית-ספרית והן ברמה מערכתית, לרבות פיתוח פלטפורמות ניהול והטמעת השימוש במערכות מידע, לצד הגברת שיתוף הציבור ושקיפות תקציבית ותפעולית
• עידוד חדשנות בתחום החינוך תוך רתימת כלל הגורמים במערכת – תלמידים, מורים ואנשי חינוך ושילוב זירת הסטרטאפים המקומית במטרה ליצור שיח והזדמנויות להתפתחות טכנולוגית

תכנית מרכזית נוספת היא התכנית הרב שנתית של המל"ג ות"ת המתמקדת בין היתר בחדשנות בהוראה ושיפור איכותה. כחלק מהתכנית, ניתנות תמיכות להפקת קורסים מקוונים אשר ינגישו את הידע הצבור במערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים בארץ ובעולם. בנוסף, יוקמו מעבדות חדשנות ליזמות סטודנטים שישפרו את חווית הלימוד בקמפוס, ותינתן תמיכה עבור פיתוח ויישום דרכי הוראה חדשניות באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיה מתקדמת.

לצד אלו, יינתן דגש למדיניות ורגולציה תומכות ותשתיות רוחב, המהווים גורמים מאפשרים למהלכים עתידיים.

מודל "כיתה הפוכה"  (בהובלת משרד החינוך) יוזמה זו נכללת במאמצים לפיתוח סביבות למידה דיגיטליות ללימוד בכיתה ומרחוק, ופועלת להתאים את הכיתה לעידן הדיגיטלי. כך, תפקיד המורה ישתנה מהעברה פרונטלית של חומר הלימוד למכווין ומסייע בלימוד עצמי, התלמידים יעברו מלמידה של כלל הכיתה לעבודה בקבוצות והלוח יתחלף בציוד קצה דיגיטלי.

שיפור הבריאות באמצעים דיגיטליים

מערכת הבריאות הישראלית מתאפיינת כיום בקיטוב הנע בין מצוינות במדדי מצב רפואי לבין מחסור בכוח אדם רפואי ובתשתיות, המקשים על המערכת לעמוד באתגרי הטיפול הרפואי והשירות לציבור. כך, לצד תוחלת חיים גבוהה ותמותת תינוקות נמוכה, מספר המיטות והאחיות בישראל נמוכים ביחס למדינות ה-OECD^[77], ותהליך השינוי בתפיסת המטופלים את הבריאות יותר כמוצר צריכה מבעבר מביאים לכך שהבירוקרטיה והממשק עם המטופלים אינם עומדים בציפיות המטופלים.

משרד הבריאות, בשיתוף המטה, גיבש תכנית אסטרטגית לקידום הבריאות הדיגיטלית, המתמקדת בהכוונת התמורות המתרחשות בבריאות לקידום מערכת הבריאות הציבורית תוך שמירה על ערכי הבסיס שבה ומינוף חוזקותיה. התכנית נועדה להביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית, שתאפשר את הפיכתה לבת-קיימא, מתקדמת, חדשנית ומשתפרת באופן מתמיד, על-ידי מינוף מיטבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת העומדות לרשותה, למען שיפור הבריאות לכלל אוכלוסיית ישראל.

התכנית מבוססת על קידום מהלכים במספר מסלולים דיגיטליים מקבילים, שיביאו ליישום והטמעת חמש תמורות עיקריות במערכת הבריאות: (1) הצבת המטופל במרכז והכוונת המערכת לצרכי המטופל, באמצעות כלים המגבירים את מעורבות המטופל בניהול בריאותו; (2) קידום פיתוח והתאמה של כלים לטיפול מותאם אישית; (3) העברת המיקוד מהטיפול בחולי לרפואה מונעת; (4) הגברת האפקטיביות התפעולית והניהולית במערכת הבריאות; (5) שיפור וייעול התקשורת בין משרד הבריאות לבין הגורמים המקבלים ממנו שירותים.

על מנת לתמוך ולאפשר את יישומן של התמורות הדיגיטליות, מקדם משרד הבריאות את פיתוחן של תשתיות טכנולוגיות לקיומה של סביבה מבוססת מידע ותקשורת, ופועל להתאמת התשתיות הארגוניות והתהליכיות במערכת הבריאות לפעילות בעידן הדיגיטלי. לצד זאת, המשרד מפתח ומחזק מנגנונים לקידום שיטתי של חדשנות ושיתופיות במערכת הבריאות ובמשרד עצמו, ומוביל מדיניות לצמצום הפערים הדיגיטליים בקרב ארגוני הבריאות. באופן זה, יונחו התשתיות הנדרשות לשיפור מערכת הבריאות הישראלית בכלים דיגיטליים.
בימים אלו, פועל משרד הבריאות ליישום התכנית האסטרטגית ולפיתוח נדבכים נוספים שלה.

פרויקט "איתן"  (בהובלת משרד הבריאות) הקמת פלטפורמה לאומית מאובטחת לשיתוף מידע רפואי בין גורמים מטפלים בארגוני הבריאות ויצירת רצף טיפולי עבור המטופל במעבר בין ארגונים בריאות ובפרט, בין הקהילה והאשפוז.  יכולות הפלטפורמה כוללות יכולת המרה של קידוד רפואי המאפשרת סטנדרטיזציה וקריאות (machine readability) של המידע בנקודות הקצה, והתגברות על שפות קידוד המידע השונות בארגוני הבריאות, באופן המאפשר להציג לגורם המטפל את המידע בצורה חכמה, תוך הדגשה מידע חדש ורלוונטי ומניעת הצפתו במידע. בעתיד, יתאפשר לחבר לתשתית "איתן" יישומונים תומכי החלטה, שיאפשרו שימוש בנתונים הנגישים לאיתן לטובת הפעלת אלגוריתמים חכמים לשימוש המטפל. כך, יסייע שיתוף המידע לשמור על רצף טיפולי ולהעניק טיפול נכון ומדויק למטופל, ויאפשר לתרגם את המידע הרפואי לתובנות, ימנע טעויות רפואיות, ישפר את תהליך קבלת ההחלטות ויהווה את הבסיס לרפואה המותאמת לצרכי החולים.