דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

הרקע להקמת המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

מדינות רבות בעולם זיהו מבעוד מועד את הצורך בקביעת מדיניות דיגיטלית לאומית רחבה. נכון לשנת 2015, ל-27 ממדינות ה-OECD הייתה קיימת מדיניות שכזו, ושתי מדינות נוספות נמצאות בתהליך גיבושה של תכנית דיגיטלית לאומית[18]

במדינות רבות, התכנית הלאומית המיושמת כעת אינה האסטרטגיה הדיגיטלית הראשונה אשר הוכנה במדינה, אלא תכנית המשכית לתכניות קודמות שפורסמו ויושמו במהלך העשור הקודם.

במדינת ישראל, הצורך בגיבוש אסטרטגיה דיגיטלית לישראל התהווה כבר בשנת 2013, כאשר במאי אותה שנה הוגדר המיזם הלאומי כאחת משש הסוגיות האסטרטגיות להן נדרשת הממשלה, הנכללות בהערכת המצב הכלכלית-חברתית הלאומית, שהוצגה על-ידי המועצה הלאומית לכלכלה. בהמשך לכך, קיבלה הממשלה בדצמבר 2013 את החלטת ממשלה מס' 1046 בדבר הקמת המיזם הלאומי – גיבוש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ויישומה[19]. בהחלטה זו הוגדרו תחומי ליבה עיקריים – חינוך, בריאות, רווחה ושירותים חברתיים וכלכלה, לגביהם יוקמו צוותי יישום משרדיים, וכן נקבעו תחומי רוחב, כגון התאמת מדיניות הרכש לעידן הדיגיטלי, התאמת הרגולציה לעידן הדיגיטלי ועוד.

באוקטובר 2014 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 2097, שכללה פרק בעניין קידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", וקבעה תחומים נוספים כגון פיתוח ההון האנושי לטובת מימוש מטרות המיזם הלאומי, קידום הקמת תשתיות תקשוב רוחביות ופיתוח שירותים מקוונים לציבור (e-Gov)[20]. בשנת 2015, במסגרת אישור הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית בממשלה, בה הוגדר המיזם הלאומי כסוגיה לאומית אסטרטגית, החליטה הממשלה על צעדים יישומיים לגיבוש תכנית דיגיטלית לאומית, לצד פיתוח תכניות דיגיטליות משרדיות ובין-משרדיות ותכניות לקידום נדבכים רוחביים למיזם הלאומי[21]. במסגרת החלטה זו נקבעו תחומי ליבה נוספים, לגביהם יוקמו צוותי יישום משרדיים, כגון שלטון מקומי ומשפטים.

במסגרת החלטות אלו, הוחלט על הקמת גוף מטה מרכזי שיתאם ויתכלל את פעילות המיזם – מטה ישראל דיגיטלית, אשר הוקם במשרד ראש הממשלה ועבר בשנת 2015 לאחריות המשרד לשוויון חברתי. תפקידי המטה כוללים את גיבוש התכנית הדיגיטלית הלאומית; ריכוז עבודת המטה המקצועית של ועדת ההיגוי הבין-משרדית הייעודית שהוקמה לצורך קידום המיזם הלאומי; ליווי יישום המיזם הלאומי במשרדי הממשלה השונים תוך יצירת שיתופי פעולה ביניהם; ליווי צוותי היישום וסיוע בגיבוש תכניות דיגיטליות משרדיות; יצירת שיתופי פעולה עם המגזר העסקי בארץ ובעולם והובלת שיח בין-מגזרי קבוע בין משרדי הממשלה, המגזר העסקי והשלישי – וזאת לטובת פתרון אתגרים חברתיים וכלכליים באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת; ולפתח תהליכים דיגיטליים בין-משרדיים ולהוביל את יישומם[22].

חזון מיזם ישראל דיגיטלית והדרך להגשמתו

כאמור, המשרד לשוויון חברתי, האמון על המיזם הלאומי, מוביל תפישה הממנפת את הפוטנציאל הדיגיטלי לטובת קידום של כלל אזרחי המדינה – מבחינה חברתית, כלכלית וחינוכית. 

המדיניות הדיגיטלית הלאומית משתלבת בחזון המשרד – הובלת צמצום פערים בין אוכלוסיות ובין אזורים גיאוגרפיים ומתן שוויון הזדמנויות, זאת תוך יצירת מציאות המאפשרת לכידות חברתית וחברה מגוונת מחד, והעצמה של הפרט מאידך. 

המיזם הלאומי שואף להפוך את החברה הישראלית לחברה דיגיטלית, חדשנית ומובילה טכנולוגית, בה כל אזרח, עסק, רשות מקומית, וגוף ממשלתי מנצלים בצורה מיטבית את ההזדמנויות הגלומות בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT – Information and Communication Technologies).

חזון המיזם

ישראל תמנף את ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית ובהתקדמות טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי לאפשר צמיחה כלכלית מואצת, צמצום פערים חברתיים וגיאוגרפיים וקידום ממשל לחכם, ידידותי ומוביל עולמי בתחום הממשל הדיגיטלי

 

בכדי לקדם את החברה בישראל באופן שכזה, על מדינת ישראל להטמיע תכונות כמו חדשנות, פתיחות לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות ויצירתיות בקרב כל שכבות האוכלוסייה, מגזרי המשק וזרועות הממשלה. מעיקרון מוביל זה שאוב החזון העומד בבסיסו של המיזם הלאומי:

מטרות העל של מיזם "ישראל דיגיטלית"
מטרות העל של המיזם הלאומי נגזרות באופן ישיר מחזון המיזם הלאומי ומשתלבות בחזון המשרד לשוויון חברתי. הן ממקדות את המאמצים הניכרים שיושקעו במסגרת המיזם הלאומי באפיקים שיתרמו במידה הרבה ביותר לרווחת האזרח ויהפכו את ישראל לחברה דיגיטלית – צמצום פערים, צמיחה כלכלית מואצת וממשל חכם וידידותי.

שלוש מטרות העל, משקפות את תחומי השינוי החברתי והכלכלי העיקריים אותם נועד המיזם הלאומי לממש בכדי להגשים את חזונו, כפי שיוצג בהרחבה בפרקים הבאים. מכל מטרת על נגזרו מספר יעדים אסטרטגיים, המייצגים את הנושאים החיוניים ביותר בהם יש לפעול בכדי להגשים את מטרות המיזם הלאומי, ואשר בהם יתמקדו עיקר המאמצים והיוזמות שיינקטו במסגרתו.

הפיכת ישראל לחברה דיגיטלית, בה כל אזרח, עסק וגוף ציבורי עושים בקלות שימוש נרחב בטכנולוגיות מידע ותקשורת ומיישמים לטובתם את יתרונות הכלים הדיגיטליים והחדשנות הטכנולוגית, תסייע לצמצום הפערים הקיימים בחברה ותאפשר להאיץ את הצמיחה הכלכלית במדינה ולבסס את יתרונה התחרותי.

עקרונות מנחים למיזם
התכנית הדיגיטלית הלאומית נועדה להוות מצפן למדינת ישראל בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של המדינה. התכנית צופה פני עתיד, כאשר חלק מהמהלכים לדיגיטציה יתממשו במסגרת המיזם הלאומי, וחלקם יקודמו באופן עצמאי על-ידי גופי ממשלה שונים כיום ובעתיד.

העקרונות המנחים את עבודת המיזם הלאומי נועדו לשמש את כלל משרדי וגופי הממשלה בבואם לגבש אסטרטגיה דיגיטלית ובפיתוח פרוייקטים לקידום הדיגיטציה בישראל. הגדרת עקרונות אשר לפיהם יפעלו גופי הממשלה תאפשר לסנכרן את הפעילויות השונות בתחום הדיגיטל, ולוודא שישראל מגשימה את הטרנספורמציה הדיגיטלית בהתאם לעקרונות אחידים. עקרונות אלו גם מתיישבים עם האסטרטגיה התקשובית הממשלתית שהתוותה רשות התקשוב הממשלתי אשר מנחה את יחידות התקשוב במשרדים.

העקרונות המרכזיים למיזם ישראל דיגיטלית וקידום תחום הדיגיטל בישראל:

מיקוד בצרכי הלקוח (User Needs)

הסתכלות על האזרח כלקוח של הממשלה ובהתאם, בניית השירותים הממשלתיים מתוך הבנה של צרכי הלקוח ומנקודת מבטו, באופן אחוד ונוח בלא תלות בגוף ממנו מתקבל השירות. השירותים השונים יבנו תוך ניצול היכולת הדיגיטליות ובתהליך איטרטיבי עם לקוחות הגוף הרלוונטי תוך שיתוף ציבור, מחקר משתמשים מעמיק, הבנת מסע הלקוח וחתירה לשיפור מתמיד של השירות.

ניהול פרויקטים מתוך תפיסת Agile (זמישות)

ניהול פרויקטים ותהליכים מתוך תפיסת Agile כוללת ביצוע ניסויים (פיילוטים), הגדרת מוצר בר קיימא מינימלי (Minimum viable product), עבודה בשלבים תוך ביצוע תהליך איטרטיבי, ויצירת מעגל פיתוח ושיפור מתמיד. תפיסתAgile  תומכת ב- 'Strategy is Delivery'שמשמעותה אסטרטגיית "ביצוע" – להשיק באופן מהיר ופשוט שירותים דיגיטליים, וביצוע מקצה שיפורים לאחר מכן. מעבר ל-Agile נועד למנוע תהליך ארוך של בניית מערכות, כאשר הזמן בין איפיון המערכת לשימוש בה בפועל יכול לקחת מספר שנים, במהלכם דרישות הלקוח יכולים להשתנות. הגברת הגמישות והזמינות של שירותים ממשלתיים תאפשר לספק שירותים טובים ואיכותיים יותר לאזרחים ועסקים במדינה.

ניהול משאבי מידע

  1. קבלת החלטות מבוססת מידע
    שימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות, בנוגע לאופן מתן השירותים והשימוש בהם, תאפשר ליצור שירותים דיגיטליים איכותיים ומיטיבים בהתאם לצרכי הלקוחות. מדידת השירותים תוך קבלת משוב מהמשתמשים בזמן אמת תאפשר לזהות בעיות ולאתר נקודות לשיפור ותסייע ביצירת שירותים ממשלתיים נוחים ואיכותיים.
  2. פתיחות ושקיפות ("ממשל פתוח")
    הפיכת המידע הציבורי לפתוח ונגיש באופן נוח לשימוש לטובת האזרחים והעסקים. קידום "ממשל פתוח" תוך שמירה על עקרונות של ביטחון מידע ופרטיות. הנגשת ופתיחת מאגרי מידע, מחקרים ונתונים לציבור תאפשר להגביר את השקיפות ואמון הציבור בממשלה ותעודד פיתוח של מודלים עסקיים מתוך המידע שיפורסם. מלבד זאת, קידום מדיניות של שיתוף הציבור ופתיחת תהליכי קבלת ההחלטות תאפשר להגביר את המעורבות האזרחית ושביעות רצון הציבור.

הכללה דיגיטלית  - Digital Inclusion

יצירת יכולת שווה לכל האזרחים ליהנות מההזדמנויות הטמונות בדיגיטל באמצעות שירותים שנגישים לכלל. לשם כך, יש לבנות את השירותים הדיגיטליים באופן פשוט ואינטואיטיבי למשתמש כך שכל אזרח יוכל להשתמש בהם בקלות ויצליח לקבל את השירות בפעם הראשונה וללא סיוע חיצוני. זאת, תוך מתן דגש על צמצום הפער הדיגיטלי בקרב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, אוכלוסייה ותיקה, ובעלי מוגבלויות.

דיגיטלי כברירת מחדל (Digital by Default)

פיתוח שירותים ממשלתיים כשירותים דיגיטליים מקצה לקצה, סטנדרטים, פשוטים ונוחים לשימוש כך שכל אזרח שמסוגל לכך יעדיף להשתמש בהם. על מנת לממש עקרון זה, יש לבחון את התהליכים הקיימים בקבלת שירותים מגופי הממשלה ועיצובם מחדש כך שייגזר תהליך דיגיטלי מלא ופשוט מקצה לקצה, הן בעבודת המשרד (Back-office) והן מבחינת ממשק המשתמש לאזרח.

סימנייה