המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

קידום תהליכי דיגיטציה בתחום הדיור והנדל"ן

גורם נוסף הינו העובדה ש"שרשרת הייצור" לתהליך הדיור נמשכת כיום בישראל בין 13-15 שנים, בהשוואה ל-4-8 בעולם המערבי. מגמה זו הביאה לידי הכבדה בנטל הוצאות הדיור, אשר מהוות יותר מרבע מסל הצריכה הממוצע למשק בית. העלייה ביוקר הדיור משפיעה בעיקר על שכבות האוכלוסייה החלשות ועל אלו המשתייכות למעמד הביניים ובכך מגבירה את הפערים בישראל^[33].

לשם הגברת זמינות המידע בנוגע לשוק הדיור ויצירת תמונה על-מדינתית לטובת מקבלי ההחלטות בקבינט הדיור הלאומי, הוקמה בהובלת רמ"י מערכת "מרכז מידע לאומי לדיור" ("מימד"). המערכת הינה תומכת החלטות ומאפשרת הצגת תמונת מצב עדכנית ממגוון גופים על מלאי המגרשים הפנויים לשיווק, סטטוס חסמי התכנון והפיתוח ומפת השיווק הרב-שנתית בישראל. המערכת מתבססת על מודל נתונים ייחודי להצגה וניתוח של מאגרי מידע מגוונים של תכניות ומגרשים המשלב טכנולוגיות לבינה עסקית (BI) לצד טכנולוגיות מיפוי גיאוגרפי (GIS). המערכת בתורה מסייעת בגיבוש המדיניות הממשלתית ובקבלת החלטות מבוססת מידע. כיום, ישנו צורך בהרחבת המערכת ותכולתה, שכן ריכוז כלל המידע המהימן במקום אחד יכול לסייע לעקוב אחר יישום המדיניות הממשלתית ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים בשרשרת הייצור של תחום הדיור.

שילוב מאמצים דיגיטליים ממוקדים בייעול שרשרת ייצור הדיור יכול לסייע לפישוט וקיצור של תהליכי התכנון, הרישוי, והבנייה דבר אשר יגדיל את היצע הדירות הזמינות בישראל. למשל, ניתן לרתום כלים טכנולוגיים לצורך יצירת הסכמי גג (הסכמי הגג רותמים מראש את כל משרדי הממשלה הרלבנטיים לשיווק זמין, ממוקד ואפקטיבי באזורי הביקוש, בשיתוף הרשויות המקומיות), אשר מאפשרים לבצע תכנון של שכונות שלמות. מערכות המידע יאפשרו ניהול של כלל המידע והחסמים לפיתוח בתרשים ותיק דיגיטלי אחוד אשר משותף לכלל הגורמים. כך, ניתן לתכנן ביעילות שכונות הכוללות בתי מגורים, מוסדות, תשתיות שטחים ציבוריים וכבישים תוך קיצור זמני תכנון וצמצום הבירוקרטיה.

מלבד זאת, הרחבה של פרויקטים קיימים כמו "רישוי זמין" ו"תכנון זמין" בהובלת מינהל התכנון ורשות התקשוב הממשלתי (יחידת ממשל זמין), קידום תהליכים רוחביים הכוללים הגברת הדיגיטציה, הטמעת שימוש בחתימה דיגיטלית ותכנון בתלת מימד, העברת המידע והגברת שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות הדרושות אישורים יאפשרו לקצר משמעותית תהליכים המקדימים לבנייה ויסייעו בהגדלת היצע הדירות תוך הפחתת העומס על וועדות התכנון.

בתחום הבנייה, מוביל משרד הבינוי והשיכון את מערכת "מרכז שליטה" ("משל"ט") לצורך מעקב אחר פרויקטי בניה. המערכת מאפשרת ניהול פרויקטים בענן כדי לאפשר צפייה ועדכון הנתונים על-ידי מנהלי פרויקטים הפזורים בארץ, מעקב אחר לוחות זמנים וחריגות וזיהוי חסמים בקידום הפרויקט על מנת לייעל את תהליך הבנייה בישראל. בנוסף, המערכת מאפשר תצוגה ובקרה מבוססת בינה עסקית (BI) אשר מאפשרת הצגה ויזואלית ועל פי חתכים שונים, והינה זמינה למקבלי ההחלטות במגוון גופים.

מלבד ייעול תהליכים, ניתן לפעול להגברת השקיפות והנגישות למידע הציבורי בנוגע לשוק הדיור והנדל"ן, דבר אשר יסייע בעידוד צרכנות נבונה, יקל על הציבור לקבל החלטות מבוססות מידע ויצמצם את הבירוקרטיה. למשל, פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים, כמו לדוגמא פתיחת מאגרים של רשות התכנון באמצעות ממשקי תכנות יישומיים (API) אשר יאפשרו לגופים פרטיים לפתח יישומים ואפליקציות ולהנגיש מידע בתחום הדיור והנדל"ן לטובת הציבור.

המהפכה הדיגיטלית טומנת בחובה פוטנציאל לסייע בהקלת משבר הדיור והגברת האפקטיביות של יישום המדיניות הממשלתית בשוק. על כן, במסגרת המיזם הלאומי ותוך שיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים לתחום הדיור והנדל"ן: מנהל התכנון במשרד האוצר, רמ"י – רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים, בנק ישראל, הרשויות המקומיות ועוד, נבחנות שורה של יוזמות דיגיטליות משמעותיות אשר צפויות לקדם את תחום הדיור והנדל"ן לעידן הדיגיטלי ולהקל על יוקר המחיה בישראל.

"רישוי זמין"  בהובלת מינהל התכנון ורשות התקשוב הממשלתי (יחידת ממשל זמין) מערכת רישוי זמין אשר השיקו מנהל התכנון במשרד האוצר ורשות התקשוב (יחידת ממשל זמין), הינה מערכת ארצית מקוונת להגשת היתרי בנייה אשר מטרתה לסייע בניהול תהליכי רישוי ובנייה באופן אחיד בכל הארץ, על מנת להביא לייעול, שיפור וקיצור של הליכי הרישוי והבנייה בישראל.

פיתוח תחום הפיננסים בעידן הדיגיטלי

כיוון שכך, לפיתוח תחום הפיננסים בעידן הדיגיטלי תרומה רבה הן לקלות של עשיית עסקים במדינה והן לרווחת האזרחים אשר ייהנו משירותים פיננסים איכותיים בעלות נמוכה יותר.

הגברת התחרות במערכת הפיננסית באמצעות הקמת לשכות שירות IT  (בשיתוף פעולה של משרד האוצר, בנק ישראל והמטה) על פי המדיניות החדשה של הפיקוח על הבנקים ויוזמתו לשינויי החקיקה הנדרשים, מתוכנן כי בנקים יורשו לשתף פעולה בינם לבין עצמם וכן עם גופים חוץ-בנקאיים באיגום משותף של משאבי IT באמצעות לשכות שירות IT. יכולת זו תעודד למשל הקמת בנקים דיגיטליים חדשים או סולקים חדשים, אשר יגבירו את התחרות במערכת הבנקאית ויאפשרו ללקוח לקבל את כלל השירותים באופן מקוון. לצורך קידום מהלך זה, המטה בשיתוף הפיקוח על הבנקים ואגף תקציבים באוצר יקדמו תמיכה ומימון בקבלת שירותי IT מלשכת שירות ע"י בנקים דיגיטליים חדשים ובנקים קטנים. כניסתם של מתחרים חדשים וחיזוקם של בנקים קטנים ובינוניים קיימים צפויים לסייע לייעולה של המערכת הבנקאית, לשפר את רמת השירותים הניתנים ולהפחית את העמלות לאזרחים ולעסקים במשק.

הגברת התחרות וקידום הקמת בנקים דיגיטליים וסולקים חדשים
מהלך מרכזי בתחום זה ייעשה בהובלת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ויתמקד בהמשך הגברת התחרות במערכת הפיננסית הישראלית, ע"י עידוד כניסה של בנקים דיגיטליים חדשים או סולקים חדשים לשוק, בחינת בקשות שיוגשו לרישוי ופיקוח. כך תתאפשר הקמתם של בנקים דיגיטליים, נטולי סניפים פיזיים, בעלי מבנה עלויות נמוך ביחס לבנקים הקיימים כיום, אשר יציעו את כלל שירותיהם מרחוק. דבר זה אף יסייע בקבלת שירותים בנקאיים איכותיים בפריפריה ויגדיל את המגוון במקומות בהם אין פריסה מספקת של מתחרים. הקמת בנקים דיגיטליים או סולקים חדשים, אשר יוכלו להתחרות בבנקים ובסולקים הקיימים עתידה לאפשר להם להציע שירותים בנקאיים מקוונים, מוזלים ותחרותיים ולסייע בהורדה של מחירי העמלות בישראל.

הרחבת השימוש בכלי ICT במערכת הפיננסית
הרחבת השימוש בכלי ICT, הן בפעילותם הפנימית של הגופים הפיננסיים והן בממשקיהם אל מול משרדי הממשלה והלקוחות, תאפשר לייעל את ביצועי המוסדות, להקל על חייהם של האזרחים והעסקים במדינה ולהוריד את מחירי השירותים הפיננסים. מחקר של בנק ישראל מראה כי מחירי השירותים הבנקאיים כמו העברה בנקאית, הפקדת מזומן, משיכת מוזמן והפקדת שיקים באמצעים מקוונים זולים יותר, כאשר העמלות נמוכות בכ-75% בממוצע. השימוש בערוצים המקוונים אף מאפשר זמינות ונוחות בקבלת מרבית השירותים, כאשר יתרונות אלה מאפשרים ללקוח לשלוט ביתר קלות במצבו הפיננסי^[34]. על כן, הפיקוח על הבנקים במקביל, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון והפיקוח על הבנקים ימשיכו בהסרת חסמים לפיתוח של כלים דיגיטליים שונים להגברת השקיפות, יקדמו הטמעת כלים דיגיטליים בפעילות המוסדות הפיננסיים בשוק ההון, ויעודדו פתיחת ערוצים מקוונים למתן שירותים ואת השימוש בשירותים המקוונים בקרב הציבור. פעילות זו תכלול הקמה ושדרוג של פלטפורמות מקוונות המאפשרות לצרכן להשוות מוצרים ומחירים בין גופים פיננסיים (ביטוח, אשראי, עמלות, ריביות וכו'). כתוצאה מכך תגבר יכולת המיקוח של הצרכן, תגדל התחרותיות בין הגופים הפיננסים השונים, יופחת יוקר המחייה ותשופר איכות השירות, בהתאם ליעדי המיזם הלאומי.

יצירת כלים לחינוך פיננסי דיגיטלי
בנק ישראל ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ימשיכו לעודד את המערכת הפיננסית לפתח ולהרחיב את האוריינות הפיננסית והדיגיטלית של אזרחי המדינה. בין היתר, תכלול פעילות זו הגברת מודעותם של כלל האזרחים לצרכנות פיננסית נבונה ולזכויותיהם השונות אל מול המוסדות הפיננסיים, באופן שיאפשר להם לצרוך שירותים פיננסים איכותיים מכל מקום ובכל זמן באמצעים דיגיטליים. בנוסף, העלאת המודעות הפיננסית בקרב האזרחים וכן השימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים יחזקו את הדרישה לשירותים איכותיים, יעילים ומוזלים, ובכך יתרמו להגברת התחרות במערכת הפיננסית. כך למשל, בנק ישראל השיק את אתר "לוקחים אחריות על הכסף שלנו", המספק הדרכה פיננסית בסיסית לבני נוער ומשרד האוצר כבר השיק את אתר "האוצר שלי" הכולל מידע פיננסי רב, מדריכים, כלים ומחשבונים אינטראקטיביים.

גופי הממשלה החלו בקידום מהלכים שונים להבאת ענף הפיננסים לעידן הדיגיטלי. כך למשל, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל גיבש מדיניות בתחום הדיגיטל וטכנולוגיית המידע ופעל להסרת חסמים רגולטוריים על מנת לאפשר פעילות בנקאית דיגיטלית באופן מלא. כמו כן, אגף שוק ההון במשרד האוצר גיבש חזון דיגיטלי, המתווה את המהלכים שיינקטו בשנים הקרובות במטרה להרחיב את השימוש בדיגיטל בקרב הגופים המוסדיים. מהלכים אלו צפויים להתרחב בשנים הקרובות, כאשר במסגרת המיזם הלאומי תקודם בניית תכנית אסטרטגית מקיפה המשלבת את המהלכים של הגופים הרלוונטיים בישראל לתחום "פיננסים בעידן הדיגיטלי".