דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

התאמת המיומנויות הדיגיטליות במערכת החינוך, האקדמיה ובכוח העבודה לשוק התעסוקה

המגמות בשוק התעסוקה המודרני מחייבות פיתוח יכולות חדשניות בקרב כוח העבודה. 

בשל השימוש הנרחב שכבר נעשה כיום בטכנולוגיות מידע ותקשורת בעולם העסקים, עובד ללא מיומנויות מתאימות יתקשה להתבסס ולהתקדם בשוק העבודה. בנוסף, עובדים בעלי יכולות דיגיטליות נהנים מגמישות תעסוקתית רחבה, עמידות רבה יחסית בפני זעזועים בשוק העבודה ופריון גבוה יותר.

המיזם הלאומי שם דגש על פיתוח האוריינות הדיגיטלית המתאימה לשוק התעסוקה. בתוך כך, יש לשפר באופן גורף את יכולות השימוש ביישומי מחשב כגון יישומי Office (תוכנות תמלול, עריכת מצגות, גיליונות אלקטרוניים וכו') בקרב כלל העובדים במשק, ולפתח את יכולותיהם להתנהל בסביבת עבודה מתוקשבת: לחפש מידע ברשת, לבצע תקשורת באופן מקוון (דואר אלקטרוני, בשונה מיומן ידני) ולהשתמש באפליקציות מובייל. לצד זאת, תקודם הקניית יכולות עבודה עם מערכות מידע ושימוש ביישומי מחשב מתקדמים נוספים.

בהתחשב בכך כי מערכת החינוך היא האחראית על הכשרת כוח העבודה העתידי של המשק הישראלי, יש לקדם גם שילוב תכנים מתאימים בתכנית הלימוד בבתי-הספר. מערכי השיעור יכללו היכרות עם יישומי מחשב, גלישה חכמה באינטרנט ותכניות ייעודיות ללימוד תכנות. כך, תלמידי ישראל ירכשו הכשרה מתאימה להסתגלות בשוק התעסוקה המודרני והדבר יסייע להם לצאת לשוק "מוכנים" באופן מיטבי. 

התאמת תכניות הלימודים בבתי הספר למיומנויות הנדרשות לשוק העבודה
(בהובלת משרד החינוך)

בשנים הקרובות מתוכנן מהלך מקיף להתאמת תכניות הלימודים בבתי הספר לעידן הדיגיטלי.
במסגרת זו, ישולבו כלי ICT באופן רוחבי במקצועות הלימוד ויפותחו מערכי שיעור ייעודיים להכשרת התלמידים במיומנויות הדיגיטליות הנדרשות לשוק העבודה, כגלישה חכמה באינטרנט, שימוש ביישומי מחשב בסיסיים ומתקדמים וכו'.

הגברת השימוש בהכשרות מקצועיות מקוונות

להכשרות מקצועיות, בדומה לאקדמיה, תפקיד חשוב בהתפתחות המשק ושוק העבודה.

במוסדות להשכלה גבוהה רוכשים עובדי העתיד את המיומנויות וסט היכולות הבסיסיות שישרתו אותם לאורך הקריירה, אולם ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות המאפיינות את העידן הדיגיטלי הופכות את המיומנויות הנרכשות בתחילת הקריירה למיושנות ולא עדכניות תוך זמן קצר. על כן, יש לעודד את כלל העובדים במשק לאמץ את עקרון ה-Lifelong Learning, לפיו יש להמשיך ללמוד ולהעשיר את הידע המקצועי של העובדים לאורך כל הקריירה, ולשפר את היכולות המקצועיות שלהם. במקביל, יש לשפר את מערך ההכשרות המקצועיות במשק כך שאלו יבטיחו כי רמתו המקצועית של כוח העבודה הישראלי תעמוד בשורה אחת עם מדינות מפותחות אחרות.

הפיכת הכשרות וקורסים לדיגיטליים ומקוונים תאפשר לשפר את איכותם, להפחית את עלויותיהם עבור המעסיקים והמשתתפים ולהעלות את נגישותם לאוכלוסיות אשר אינן משתתפות בהכשרות, בלימודים אקדמיים או בקורסים מקצועיים כיום. באופן זה יתאפשר לייצר נתונים רבי-ערך על מצב המשק ועל כישורי העובד הישראלי, אשר יסייעו למדוד פרמטרים אלו בצורה יעילה ומדויקת יותר מכפי שנעשה כיום.

כבר כיום, מציעה המדינה הכשרות מקצועיות לאוכלוסיות מוגדרות, דוגמת מחפשי תעסוקה ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, אשר מאפשרות למשתתפיהן לרכוש מקצוע חדש או לפתח את מיומנויותיהם המקצועיות. בנוסף, חברות פרטיות נוהגות לקיים הכשרות מקוונות לעובדיהן שנועדו לרענן את הידע המקצועי שלהם ולהכיר להם שיטות עבודה וטכנולוגיות חדשות. 

המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית - קמפוס

הושקה פלטפורמה דיגיטלית פתוחה המציעה קורסים ותכנים במנעד רחב של נושאים. המיזם מתמקד בארבעה סוגי אוכלוסיות לומדים במדינת ישראל, ובהתאם בנוי מארבעה רכיבים:

1. רכיב אקדמי אשר מיועד לסטודנטים ולמועמדים ללימודים להשכלה גבוהה, בשיתוף מל"ג/ות"ת
2. רכיב המיועד לקידום כישורי חיים ותעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות בישראל, בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושירות התעסוקה
3. רכיב המיועד לקידום תהליכי הלמידה של תלמידי תיכון בישראל, בשיתוף משרד החינוך
4. רכיב המיועד לקידום תהליכי ההכשרה המקצועית של עובדי השירות הציבורי

בשלב הראשון, מפותחים קורסים כדוגמת אנגלית תעסוקתית למגזר חרדי (בשיתוף משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים), עברית למגזרי המיעוטים (בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי ומשרד החינוך) וקורס הכנה לתעסוקה לגיל השלישי –דרוש נסיון (בשיתוף המשרד לשוויון חברתי).

סימנייה