דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

הרחבת אפשרויות התעסוקה בעידן הדיגיטלי על ידי הסרת חסמי מרחק

טכנולוגיות המידע והתקשורת המודרניות מאפשרות לנו להיות מחוברים מכל מקום ובכל זמן. עובדה זו מגלמת בתוכה פוטנציאל לייצר הזדמנויות חדשות בשוק התעסוקה, באופן שיכול להגדיל את התוצר, לשפר את הפריון ובתוך כך לדחוף את הצמיחה במשק. 

מרכזי תעסוקה מרחוק בנגב המזרחי 
(בשיתוף אשכול איזורי נגב מזרחי)

כחלק  מפעילות אשכול הנגב המזרחי במסגרת המיזם הלאומי, מוקמים מרכזי תעסוקה מרחוק ברשויות בנגב המזרחי. במרכזים, מועברים קורסי תעסוקה מרחוק וכן ישנן  עמדות עבודה עם כלי שיתוף, אשר מאפשרים למועסקים מהנגב לעבוד עם מעסיקים מהמרכז. 

מרכזי התעסוקה למעשה נותנים לתושבי האשכול כלים טכנולוגיים ומקצועיים להתגבר על הפערים הגיאוגרפיים ומאפשרים  לקדם  גיוון תעסוקתי בדגש על תעסוקה איכותית לתושבי הנגב המזרחי. 

מודל העבודה מרחוק (Teleworking) מאפשר לאוכלוסיות שבאופן טבעי אינן היו יכולות להשתלב בארגונים מסוימים, למצוא תעסוקה ולבצע את עבודתם בזמנים הנוחים להם באמצעות עבודה מהבית (למשל, בהתייחס למועסקים מהאוכלוסייה החרדית שמטעמי צניעות היו נמנעים מלהצטרף לחברות מסוימות, או לאימהות חד-הוריות אשר נדרשות לצאת ממקום העבודה בשעות מוקדמות יחסית על מנת לטפל בילדיהן). כתוצאה מכך, מודל ה-Teleworking מאפשר יצירת מודלי העסקה חדשניים באופן שמייצר הזדמנויות תעסוקה חדשות בכוח העבודה.

לצד זאת, לשילוב הסדרי עבודה מרחוק ישנם יתרונות כלכליים נרחבים גם ברמה המשקית – הפחתת מספר האנשים הנדרשים לנסוע לעבודה צפויה להקטין את עומסי התנועה, לצמצם את זיהום האוויר ולהקטין את הצורך בבניית כבישים חדשים. הדבר יכול לסייע בהגברת היעילות המשקית ומכאן לקדם את הצמיחה במשק.

בהתבסס על הפוטנציאל הטמון בשימוש בכלים דיגיטליים, יבחנו במסגרת המיזם הלאומי פתרונות אפשריים להרחבת מעגל התעסוקה בישראל ולצמצום חסמי המרחק המונעים מימוש הזדמנויות תעסוקה. בפרט, תיבחנה אפשרויות לקידום השימוש במודלי Teleworking בקרב המגזר הפרטי והציבורי באמצעות יצירת סטנדרטיזציה להסדרי עבודה מרחוק במשק; מתן כלים ותמריצים לארגונים לשלב מודלי Teleworking בתרבות העבודה שלהם; וסיוע בפיתוח מאגרי משרות לעבודה מרחוק, שיהוו פלטפורמה לאוכלוסיות היכולות להפיק מכך את התועלת[53]. כתוצאה מכך, יתאפשר שילוב מוגבר בכוח העבודה של אוכלוסיות אשר אינן מממשות כיום את הפוטנציאל התעסוקתי שלהן.

הכשרת כוח אדם מקצועי בתחומי הדיגיטל וה-ICT

כפי שפורט בהרחבה, תעשיית ההיי-טק ותעשיית ה-ICT הנכללת בה מהוות קטר כלכלי לצמיחת המשק, אך יש עיכוב בהמשך התפתחותן בשל מחסור הולך וגדל בעובדים מיומנים בתחום. 

לצד זאת, בעידן הדיגיטלי המודרני נוצרו תפקידים חדשים של מומחי דיגיטל, האחראים על ניתוחי המידע הרב המיוצר באמצעות הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשניות, פיתוח ממשקי משתמשים והעברת תכנים לדיגיטל באופן נוח ואינטראקטיבי.

מכאן, שלהעלאת מספר המועסקים המוכשרים במקצועות טכנולוגיים ודיגיטליים קיים צורך ברור ופוטנציאל גבוה. לאור זאת, ניתן למצוא יעד דומה בתכניות אסטרטגיה דיגיטליות במדינות מובילות, בהן ניתן דגש על חיזוק ועידוד המחקר והלימודים האקדמיים בתחומי ה-ICT והדיגיטל כאמצעי להרחבת מספר העובדים העתידיים בתעשייה[54].

כך גם בישראל, במיזם הלאומי יושם דגש על פיתוח אוכלוסיית עובדים בעלי מיומנויות מקצועיות בתחומי ה-ICT (מתכנתים, מהנדסים, מומחי מערכות מידע, וכו') והדיגיטל (מאפייני ומעצבי חווית וממשק משתמש [UX/UI], מנהלי ומאפייני מוצר, מנתחי מידע, מומחי מדיה חברתית וכו') והגדלת שיעורם בקרב כוח העבודה בישראל[55]. עבור זאת, במסגרת המיזם הלאומי יפעלו משרד החינוך וות"ת/מל"ג להגדלת מספר תלמידי בתי הספר הלומדים את מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), כבסיס להרחבת מאגר הסטודנטים הפוטנציאליים למקצועות אלו הנדרשים בתעשיית ה-ICT. בנוסף, ות"ת תמשיך לפעול להעלאת מספר הסטודנטים במקצועות אלו, בדגש על האוניברסיטאות, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2292 מיום 15.01.2017 בדבר תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק.

תכנית חיזוק מסלולי הלימוד במקצועות ההיי-טק 
(בשיתוף המל"ג/ות"ת)

תכנית ייעודית לטובת הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים במקצועות הנדרשים למשק, בדגש על מקצועות ההיי-טק כמו הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים, מערכות המידע ומדעי המחשב. ות"ת גיבשה תכנית הכוללת תמרוץ כספי לאוניברסיטאות בעבור הגדלת שיעור הסטודנטים המתקבלים ללימודי תואר ראשון בתחומי ההיי-טק וצמצום הנשירה מהלימודים, זאת תוך קליטה משמעותית של סגל אקדמי מוביל בתחומים הרלבנטיים והשקעה בתשתיות פיזיות על מנת לאפשר את הגדלת מס' הסטודנטים בתחום ולהבטיח מצוינות בהוראה ובמחקר.

סימנייה