דילוג לתוכן

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

יעד אסטרטגי 3 - תמיכה בפיתוח תשתיות

תנאי הכרחי לקיומה של חברה דיגיטלית משגשגת, הוא ביסוסן של תשתיות איתנות, הן בהתייחס לתשתיות תקשורת פיזיות והן לתשתיות תהליכיות תומכות ("תשתיות רכות"). 

בהתייחס לתשתיות הפיזיות, כאמור ישנו מקום לשיפור ברמת תשתיות התקשורת במדינה כיום – ישראל מדורגת רק במקום ב-24 מבין 34 מדינות ה-OECD בחדירת פס רחב קווי, וממוקמת רק במקום ה-25 בעולם מבחינת מהירות גלישה ממוצעת[56]. לכן, על מנת לנצל באופן מיטבי את יתרונותיהן של טכנולוגיות התקשורת והמידע, על מדינת ישראל לתמוך בפיתוח תשתיות תקשורת קוויות וסלולריות שיתמכו בפיתוחים הטכנולוגיים וביישומים הדיגיטליים המודרניים.

לצד הרכיב הפיזי, יש לגבש תשתיות "רכות" שייצרו תנאים נוחים להתפתחות פעילות דיגיטלית ענפה במשק ובממשל הישראלי. התאמת הרגולציה, ובראשה קידום תהליך הסרת חסמים רגולטוריים, היא תנאי מפתח בדחיפת יזמות עסקית ופיתוח סביבה טכנולוגית ודיגיטלית מתקדמות. כמו כן, מרחב אינטרנטי בטוח ואמין, בו נשמרים זכויותיהם, פרטיותם והמידע האישי של כלל המשתמשים, מעודד אזרחים ועסקים להרחיב את פעילותם באינטרנט והוא חיוני למימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשורת והמידע. בנוסף, יש להבטיח את חופש הביטוי והגישה החופשית למידע, אשר הינם בעלי חשיבות רבה לחוסנה החברתי של מדינת ישראל ולאופייה הדמוקרטי.

המיזם הלאומי כולל התייחסות לתשתיות ההכרחיות לקידום המהפכה הדיגיטלית, תוך התייחסות לשני תחומי עיסוק מרכזיים:

  • פיתוח תשתיות פיזיות
  • קידום סביבת פעילות דיגיטלית מאפשרת

קידום דור 4 ו-4.5 בסלולר 
(בהובלת משרד התקשורת)

מפעילות התקשורת הניידת כבר נמצאות בעיצומה של פריסת תשתיות בטכנולוגיה המתקדמת, המאפשרת להגביר את מהירויות הגלישה באינטרנט הנייד, לשפר את איכות השירות ולתת מענה לצרכי הקיבולת הגדלים. במסגרת זו בוחן משרד התקשורת אפשרות הפחתה של אגרות התדרים ופועל לפינוי תדרים ב"ג'יגה הראשונה", עיצוב מדיניות בתחום המיקרוגלים בתדרי E-Band וכיו"ב.

פיתוח תשתיות תקשורת

תשתיות תקשורת פיזיות מתקדמות הינן עמוד השדרה של ה"מהפכה הדיגיטלית". קיומן של תשתיות תקשורת מאפשרת העברה ואחסון של מידע כך שיהיה נגיש לכולם ותומכת ביצירת שיטות התקשרות חדשניות בין בני אדם. 

כמו כן, נגישות נרחבת לתשתית פס רחב מאפשרת לעסקים לעשות שימוש מלא ביישומים השונים של טכנולוגיות התקשורת והמידע, מסייעת לפיתוח עסקים בכל אזורי הארץ ומשפרת את התחרויות והפריון שלהם. לצד זאת, תשתית איכותית, אמינה ובפריסה רחבה תומכת בהרחבת השימוש באינטרנט ובכלי ICT נוספים בידי אזרחים, וכך מרחיבה את הפוטנציאל לאימוץ שירותים עסקיים וממשלתיים חדשניים ומעודדת את פיתוחם.

בישראל, תשתיות התקשורת הפיזיות – פס רחב נייד ונייד – פרוסות באופן נרחב ברחבי המדינה ומאפשרות נגישות לאינטרנט מהיר כמעט מכל נקודה במדינה. אולם, ישנה חשיבות רבה לעידוד פריסת תשתיות סיבים אופטיים, הנחשבות לדור הבא של הפס הרחב ומאפשרות מהירויות גלישה גבוהות מאוד[57].

תחת הגדרתו כ"תחום רוחב", הנמצא תחת הובלת משרד התקשורת, פועל המשרד ליצירת מסגרת רגולטורית התומכת ומתמרצת את חברות התקשורת להגדיל את היקף ההשקעות בתשתיות הנייחות והניידות, במטרה להבטיח כי הן עומדות בחזית הטכנולוגיה ומבטיחות שירותי תקשורת בכיסוי נרחב, באמינות ובמהירויות גלישה גבוהות. בנוסף, משרד התקשורת מוביל את גיבושה של מדיניות כוללת שתאפשר אימוץ מהיר ונרחב של הדור הבא של טכנולוגיות תקשורת ניידת ("סלולר"). כך, יובטח כי תשתיות התקשורת בישראל עונות על דרישות המשתמשים כיום ובעתיד ומסייעות לייצר את התנאים האופטימליים לתמיכה בצמיחה כלכלית, חברתית ואישית.

עידוד פריסת תשתיות פס רחב אולטרה-מהירות בישראל
(בהובלת משרד התקשורת)

מדינת ישראל, בהובלת משרד התקשורת, מקדמת פריסת תשתיות פס רחב אולטרה-מהירות בין היתר באמצעות מתן תמריצים להקמת רשתות כדוגמת רשת סיבים אופטיים בשיטת FTTx, המאפשרים מהירות גלישה סימטרית אדירה של עד 1Gbps – יותר מפי 90 ממהירות הגלישה הממוצעת בישראל. 

סימנייה